שולחן ערוך

שטר חצי זכר, שנוהגין בו האדנא, שכותב האב לבתו לטל בירשתו כחלק חצי זכר, ואם תלך הבת בלא זרע קימא יתבטל החוב, ומתה הבת בחיי אביה והניחה זרע קימא, ומת הזרע ואחר כך מת אביה, הבעל יורש כח אותו השטר, מכח זרעו שירש אמו והוא יורש זרעו (מהרי"ו סימן ט"ז). כתבו לה מורישיה קרקע מחיים ופרות לאחר מיתה, הבעל יורש אותה קרקע ממנה (מרדכי ריש יש נוחלין) .
אבל שבח נוטל במה שיורש ממנה, שהרי ברשותו השביח. ואינו יורש מלות אשתו, כגון שמתו מורישיה והיתה להם מלוה ביד אחרים כשנשאה, ומתה קדם שגבתה אותם.
אבל אם הניחו מורישיה נכסים, אף על פי שלא גבתה הבת מחיים, ואפלו אם היו משעבדים לכתבת אלמנה, נקראים מחזקים לבת והבעל יורש אותם (מרדכי פ' כל הנשבעין) .
וכן אם היה לה מלוה ביד אחרים כשנשאה, ומתה האשה קדם שגבתה אותה, אינו יורשה, אבל אם הלותה מנכסי מלוג, ומתה קדם שגבתה, בזו יורש אותה בעלה.
כל הנכסים שהיו לאשה שאין לבעלה רשות בהן, והלותה אותן לאחרים, אין הבעל יורש אותן (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א) :