סעיף
ט :
האשה שמכרה מנכסי מלוג אחר שנשאת, אף על פי שאותן הנכסים נפלו לה קדם שתתארס, הבעל מוציא פרות מיד הלקוחות כל ימי חייה, אבל לא גוף הקרקע; ואם מתה בחייו, מוציא הגוף מיד הלקוחות בלא דמים. ויש אומרים דאף בחייה מוציא גוף הקרקע מיד הלוקח בלא דמים (טור והרא"ש) .
ואם הדמים שלקחה מהלקוחות קימים בעצמם, או שנמצאו מעות בידה ונוכל לתלות שהם אלו (טור בשם הרא"ש) , מחזירן ללקוחות, ואינו יכול לומר: שמא מציאה הן.
הגה:
נתאלמנה או נתגרשה, מכרה קים (טור ורב הפוסקים). וכל ימי חייה, אם הבעל רוצה לבנות או לסתר בקרקע, הלוקח יכול למחות (נמוקי יוסף פרק חזקת הבתים). ואין חלוק בין אם מכרה הנכסים או הקדישה אותן (תרומת הדשן סימן רע"ב) :