שולחן ערוך

סעיף כ :
אין אלמנה נזונית אלא מקרקעות בני חורין, ולא מהמשעבדים. לא מבעיא אם מכר או נתן הבעל בחייו, אלא אפלו מכרו או משכנו או נתנו היורשים לאחר מיתת אביהם, אין מוציאין למזון האשה והבנות. ודוקא שנתן האב מתנת בריא, אבל אם נתן מתנת שכיב מרע, נזונית ממנה אם אין כאן בני חורין (ריב"ש סימן ק"ז). הקדיש נכסיו הוי כמתנת בריא (ר"ן ריש המדיר) .
הגה:
ואינה נזונית ממטלטלין, אפלו בני חורין. ומיהו, אם תפסה ממטלטלין, אפלו אחר מיתה, לא מפקינן מנה. ועכשו שתקנו הגאונים שתגבה כתבה ותנאי כתבה ממטלטלין, הרי היא נזונית ממטלטלין, אפלו לא תפסה.
מיהו, אם נתן המטלטלין לאחרים, אפלו במתנת שכיב מרע, יש אומרים דאינה נזונית מהן (מרדכי פרק נערה בשם יש אומרים) :