שולחן ערוך

סעיף טו :
היא אומרת: בתולה נשאתני וכתבתי מאתים, והבעל או היורשים אומרים: לא כי, אלא אלמנה, והכתבה נאבדה, או במקום שאין כותבין כתבה; אם יש עדים שעשו לה כמנהג הבתולות, כתבתה מאתים, אפלו אם אחד היה קטן כשראה העדות ועכשו הוא גדול ויש אחר עמו, מהני. ואם אין עדים, לא תטל אלא מנה. והבעל צריך לשבע, יש מי שאומר שבועה דאוריתא, ויש מי שכתב שבועת הסת.
הגה:
ויש אומרים במקום שאין כותבין כתבה, שבועת הסת; במקום שכותבין, ונאבדה, שבועה דאוריתא, דהרי מצי הכל לכפר ולומר: פרעתי, ולכן מקרי מודה מקצת (המגיד משנה פרק י"ו). ועין לקמן סימן ק' (סעיף ו') :