סעיף
ד :
אם יש כדי לפרע לשניהם בקרקע ומעות, אם זמנם שוה נותנים לבעל חוב מעות ולאשה קרקע, אפלו יש לה נדוניא עם הכתבה (כך משמע מפרש"י והבית יוסף) . ואם קדמה לגבות מעות, יש מי שאומר שמוציאין מידה ונותן לבעל חוב. מיהו, אם הבעל חוב חפץ בקרקע, נותנים לו הקרקע (טור) .
הגה:
ואם אין זמנם שוה, המקדם נותנים לו המעות. ואם קדם המאחר ותפס המעות, יש מי שאומר שמוציאין מידו: