שולחן ערוך

שכיב מרע שאמר: תנו מאתים זוז לאשתי כראוי לה, נוטלתן לבד מכתבתה. ואם אמר: תטל מאתים זוז בכתבתה, לא תטל שתיהן, אלא ידה על העליונה; אם מאתים זוז יותר, נוטלתן; ואם כתבתה יותר, נוטלתן: