שולחן ערוך

סעיף ד :
נשאת הבת, או מאנה או נתגרשה או נתאלמנה, אפלו היא שומרת יבם, הואיל וחזרה לבית אביה ועדין לא בגרה, הרי זו נזונית מנכסי אביה עד שתבגר או עד שתתארס.
הגה:
ויש אומרים דוקא מן הארוסין, אבל משנשאת שוב אין לה מזונות (טור). ויש אומרים עוד, דוקא בחיי אביה, דכשמת אביה היתה ברשותו, אבל לאחר מיתת אביה אבדה מזונות מיד שנתארסה (טור בשם הרא"ש), וכן נראה עקר :