סעיף
א :
הנושא אחת מחיבי לאוין, אם הכיר בה יש לה עקר ותוספת וכל תנאיה; ומיהו, מזונות אין לה אלא לאחר מותו, אבל בחייו אין לה, אפלו לותה ואכלה אינו חיב כלום, ואם זן אותה, מעשה ידיה שלו (נמוקי יוסף פרק יש מתרות) . ואם לא הכיר בה, אין לה מנה ומאתים אבל תוספות יש לה. ואין לה שום תנאי מתנאי כתבה, ואפלו מזונות, אחר מותו; ואינו חיב בפרקונה, ואפלו הכי אינו משלם פרות שאכל משלה, ואפלו הם בעין אצלו. ונכסים שהכניסה לו, אם הם בעין, בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל, תטלם; וכל מה שאבד או נגנב או כלה או נשחק מנכסי צאן ברזל, אינו חיב לשלם; וכל מה שאבד או נגנב מנכסי מלוג, חיב לשלם: