סעיף
ה :
בחשבון השנים יכתוב לשון נקבה "בשנת חמשת אלפים ואחת לבריאת עולם, שתים, שלש, ארבע " -- כולם בלא ה"א לבסוף. וכן "אחת עשרה, שתים עשרה " עד עשרים. ומשם ואילך "עשרים ואחת, עשרים ושתים, עשרים ושלש ", המנין המועט לשון נקבה, וכן לעולם.
הגה:
ויכתוב בשנים מנין המרובה קודם, אבל בימים יכתוב מנין המועט קודם (וכן משמע בטור וכן היא בסדרים) "אחד ועשרים, שנים ועשרים וכו' ". ואם כתב מנין המרובה קודם, או להפך שכתב בשנים מנין המועט קודם, כשר (בית יוסף). כתב לשון זכר במקום לשון נקבה, כגון שהיה לו לכתוב "חמש " וכתב "חמשה ", כשר (בשם מהרי"ל) :