שולחן ערוך

סעיף כז :
"שאנו מנין ", בלא וי"ו.
הגה:
ואם כתב וי"ו, אין לפסלו בשעת הדחק (ריב"ש סימן שי"ד); ואם נהגו לכתוב כך, אין לפסלו. והוא הדין אם כתב "למנין שאנו מונין [במתא] ", וכל כיוצא בזה :