סעיף
ג :
יכתב: וכל שום דאית לי ולאתרי, ומלבד זה, אם יש לעיר שני שמות יכתב: מתא פלונית דמתקריא פלונית.
הגה:
ולא יכתב יו"ד אצל המ"ם (סדר גטין). מיהו אם כתב יו"ד: דמיתקריא, כשר (שם). ואנו לא נהגינן לכתב: וכל שום דאית לי ולאתרי, אלא אם יש לעיר שני שמות כותבין: מתא פלונית דמתקריא פלונית או דמתקרית פלונית (פסקי מהרא"י סימן קפ"ה), והוא הדין אם יש לנהר שני שמות. ואם יש להן שם אחד במקום הכתיבה ושם אחר במקום הנתינה, דינן כמו בשמות הבעל (הרא"ש והר"ן פרק השולח), ועין לקמן סימן קכ"ט. ואם יש לעיר שני שמות, אחד נקרא (כפי) [בפי] ישראל ואחד בלשון כותי, שם שקורים לו ישראל, עקר, וכותבין כפי משמעות לשונם (פסקי מהרא"י סימן קמ"ב ומהרי"ק שרש ק"ו). ואם השני לשונות קרובין זה לזה, ושם שקורין לו ישראל אינו אלא קצור לשון, כגון עיר שכותים קורין: הרעדי"ש, וישראל; רעדי"ש, אין כותבין רק שם ישראל (שם בפסקיו סימן רנ"א). אבל בלאו הכי כותבין שניהם; שם ישראל תחלה (כן משמע שם), ועל שם כותים: דמתקריא :