סעיף
יח :
מי שנשתנה שמו מחמת חלי, אף על פי שקורין אותו תמיד בשם ראשון, מכל מקום שם השנוי עקר, אפלו הוא לעז ושם ראשון עברי (בסדר גטין) , וכותבין אותו קדם, ואחר כך: דמתקרי פלוני, שם ראשון; ודוקא כשקורין אותו לפעמים בשם שני, אבל אם אין קורין אותו בשם שני כלל, אינו כותב אלא שם ראשון בלבד. ויש מי שמצריך שני גטין בשני שמות. ואם יש לו שם מבהק שבו עולה לספר תורה וחותם כתביו ושטרותיו, אותו שם הוא עקר.
הגה:
ואם עולה לספר תורה בשניהם, כותבין השני עקר, ועל הראשון: מתקרי; אבל עד החותם עצמו ויש לו ב' שמות, יחתם עצמו בשני השמות בלא מתקרי. מי שנשתנה שמו מחמת חלי, ויש לו כנוי מחמת שם השני, כותבין השם עם כנויו קדם שם הראשון. ואם יש לו גם כן כנוי מחמת שם הראשון, כותבין אותו גם כן לבסוף (בסדר גטין). ואם נשתנה שמו שני פעמים, כותבין שם השלישי תחלה, ואחר כך השני, ואחר כך הראשון, וכותבין כל שם עם כנוי שלו (שם) :