סעיף
ז :
לפיכך צריך לזהר, כשהבעל מצוה לסופר לכתב, שיאמר בפני עדים שיחתמו על הגט : כתב גט לשם פלונית אשתי. וכן יאמר הסופר בפיו כשמתחיל לכתב, שכותבו לשם פלונית אשת פלוני ולשמו של פלוני.
הגה:
ויאמר כן בפני עדים החותמים על הגט, ויכתבנו אחר כך בקביעות ולא בסרוגין, כדי שיכתבו לשמו ולשמה כמו שהתחיל (בסדר גטין). ומיהו, בדיעבד אם כתבו בסרוגין, כשר (ד"ע). יש אומרים תקון הקלף וחתיכת הקולמוס, וכל שכן השרטוט, צריך הכל להיות לשמם (מ"כ בתקון), ומיהו, אם עשה אלו הדברים שלא לשמם, אינו פסול :