סעיף
ד :
אם נשבע הבעל לתן גט, צריך שיתירו לו קדם, שלא יהא דומה לאנס; אך ערבות יתן, אם ירצה, שאין זה דומה לאנס.
הגה:
והוא הדין אם קבל קנין לגרש (פסקי מהרא"י סימן קע"ג). אבל אם קבל עליו קנסות אם לא יגרש, לא מקרי אנס, מאחר דתלה גטו בדבר אחר, ויוכל לתן הקנסות ולא לגרש (ב"י בשם תשובה, וכן הוא במהרי"ק ושם בפסקים). ויש מחמירין אפלו בכהאי גונא (שם בתשובת הרשב"א), וטוב לחוש לכתחלה ולפטרו מן הקנס. אבל אם כבר גרש מפני זה, ואפלו גרש מכח שבועה שעשה מעצמו לגרש, הגט כשר, הואיל ומתחלה לא אנסוהו על כך (תשובת הריטב"א). יש אומרים דלא מקרי אנס אלא מה שאונסין לאדם עצמו, אבל אם אונסין לאחר עד שיגרש חברו, אפלו אב על בנו או להפך, לא מקרי אנס (תשובת הרשב"ץ). ויש מחמירין באב על בנו (ב"י). ועין לקמן סימן קנ"ד מדינים אלו :