שולחן ערוך

סעיף א :
אמר לה: טלי גטך מעל גבי קרקע, אינו כלום. ואפלו היה מנח על גבי ידו והיא קרובה אליו ולקחתו משם אינו גט, כיון שלא סיע בנטילתו. אפלו היתה ידו סגורה והגט בתוכה, ופתח הוא ידו ונטלתו מתוכה, שסיע בנטילתו, אפלו הכי אינו גט, כיון שלא קרב גופו אליה. ואם הגט תחוב לו תחת חגורתו על מתניו, וצמצם מתניו ונתחלחלו והטה עצמו לה ונטלתו, קרי בה שפיר "ונתן" (דברים כד, א), אבל אם צמצם מתניו ולא הטה עצמו אליה, או שהטה עצמו ולא צמצם מתניו, לא הוי נתינה. ויש מי שאומר, שאם היה קשור על ידו או על ירכו, והרכין לה בגופו או הטה ידו עד ששלפה הגט מעליו, ואמר לה: הרי זה גטך, הרי זה גט: