סעיף
ג :
נתן הגט כשהיא ישנה, וננערה, והרי הוא בידה, ואמר לה: הרי זה גטך, אין צריך לחזר ולטלו מידה ולתנו לה. אבל אם לא אמר לה: הרי זה גטך, אפלו אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לה, אינו כלום, כיון שהיא היתה ישנה. וכן אם נפל מידה בעודה ישנה, אף על פי שחזרה ולקחתו, אינו גט עד שיחזר ויתננו לה ויאמר לה: הרי זה גטך.
הגה:
נתן גטה בחצרה בשעה שהיא ישנה, יש אומרים דלא הוי גט; אבל ביד שלוחה, לכלי עלמא הוי גט (ב"י בשם הר"ן והרשב"א) :