שולחן ערוך

  • יורה דעה - סימן קכב
    דין נותן טעם לפגם בכלים
סעיף ג :
י"א הא דחשיבה פגומה כשאינה בת יומא דוקא שהדיחה יפה וסר ממנה כל שמנונית איסור הדבוק בה אבל אם לא הדיחה יפה שהאיסור הוא בעין אינו נפגם בשהיה מעת לעת (רשב"א וטור וראב"ד):
הגה:
ומ"מ אם יש ששים רק נגד הדבוק בקדרה הכל שרי דמה שבקדרה כבר נפגם וא"צ בטול (כן משמע לעיל סימן צ"ה) י"א דבדברים חריפים לא אמרינן דין נותן טעם לפגם כמו שנתבאר לעיל סימן צ"ה וצ"ו ולכן אם בישל בקדירת איסור שאינה בת יומא מאכיל חריף כגון תבשיל שרובו חומץ או תבלין או שאר דברים חריפים אסור אבל לא מחשב התבשיל חריף משום מעט תבלין שבו (מרדכי פא"מ ורשב"א סי' תמ"ט) וכן נוהגין ועיין לעיל סימן צ"ה וצ"ו אבל אם היה האיסור דבר חריף ואח"כ שהה הקדירה מעת לעת ובשלו בו היתר שאינו חריף מותר דאין החריפות הראשון משוי ליה לשבח (ארוך כלל ל"ח)