שולחן ערוך

סעיף נג :
שליח המביא גט במקום שאינו צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", נותנו לה ומתגרשת בו ונשאת אף על פי שאין מכירין חתימות העדים, וגובה כתבתה מבני חרי. ואם בא עד אחד וערער לומר שהוא מזיף, אין שומעין לו. באו שנים וערערו, אפלו נשאת כבר, תצא. ואם בא הבעל וערער ואמר: לא גרשתי מעולם, וגט שהובא לה מזיף הוא, יתקים בחותמיו; ואם לא נתקים ולא נודעו עדיו כלל, תצא והולד ממזר, שהרי אינה מגרשת. אבד הגט, הרי זו ספק מגרשת: