סעיף
ה :
שכיב מרע שרוצה לגרש על תנאי אם ימות, כדי שלא תפל לפני יבם, ואם עמד לא תהיה מגרשת, אומר לה כשנותן לה הגט: אם לא מתי לא יהיה גט ואם מתי יהא גט מעכשו ואם לא מתי לא יהא גט, כדי שיהא התנאי כפול והן קודם ללאו, ולא יפתח פיו תחלה לפרענות, ואז יהיה בטל מיד כשיעמד, אף על פי שלא יאמר: חוזרני בי. ואם ירצה שלא יתבטל מיד כשיעמד, אלא עד זמן פלוני, יאמר: אם לא מתי עד זמן פלוני לא יהיה גט ואם מתי עד זמן פלוני יהא גט מעכשו ואם לא מתי עד זמן פלוני לא יהא גט.
הגה:
ויאמר לשון זה דוקא: אם מתי אם לא מתי וכו', ולא יאמר: אם אמות אם לא אמות, מאחר שהוא לשון חכמים. ועין לקמן סימן קנ"ד סעיף ק' לא משמע כך :