שולחן ערוך

הרי זה גטך מעכשו אם מתי מחלי זה, ועמד והלך בשוק, וחלה ומת; אומדין אותו, אם מחמת חלי הראשון מת, הרי זה גט, אפלו הלך בלא משענת; ואם לאו, אינו גט. ואם נתק מחלי לחלי ולא עמד בשוק, הרי זה גט ואינו צריך אמד: