סעיף
א :
המגרש את אשתו, וחזר ובעלה בפני עדים, או שגלוי לכל שבא עליה, כגון שנשאה (הר"ן פרק כל הגט) , קדם שתנשא לאחר, בין שגרשה מן הנשואין בין מן הארוסין, הואיל ואשתו היתה, הרי זו בחזקת שהחזירה ולשם קדושין בעל ולא לשם זנות. ואפלו ראו שנתן לה מעות, שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי בידו לעשותה בעילת מצוה. לפיכך, הרי זו מקדשת קדושי ודאי, וצריכה ממנו גט שני: