סעיף
א :
כל גט שהוא בטל מן התורה, אם נתגרשה בו עדין היא אשת איש גמורה. ואם נשאת בו, תצא והולד ממזר, וצריכה גט משני מדבריהם, ומהראשון מן התורה, להתירה לעלמא. ואסורה לשניהם לעולם. וכל י"ג דרכים שנוהגין באשה שהלך בעלה למדינת הים ונשאת ואחר כך בא בעלה, שנתבארו בסימן י"ז, נוהגים בה. ויש אומרים דבעלה הראשון יורשה (המ"מ פרק י' דגרושין) .
הגה:
אבל אם לא נשאת עדין, אלא נתקדשה, מתרת לבעלה ואינה צריכה גט משני. וכל גט שאינו פסול אלא מדבריהם להנשא בו, לא תנשא בו לכתחלה, ואם נשאת, אפלו לא נבעלה, לא תצא, והולד כשר; וכותבין לה גט אחר, והיא יושבת תחת בעלה. ואם אי אפשר לכתב לה גט, והיה הבעל ותיק וגרש מעצמו, הרי זה משבח. במה דברים אמורים, שאין לו בנים ממנה. אבל אם יש לו בנים ממנה, לא יוציא, מפני שמוציא לעז על הבנים.מיהו, נותנין גט אחר כשר, ואין בזה משום הוצאת לעז על הבנים (פסקי מהרא"י סימן כ"א). כל דבר שאנו מחמירין בגטין, והגט בלאו הכי כשר אלא שמחמירין לכתבו לכתחלה, אם לא נכתב, הגט כשר (מהרי"ו סימן כ"ג) :