סעיף
ג :
שנים אומרים: נתגרשה, ושנים אומרים: לא נתגרשה, אפלו הבעל עומד והיא אומרת לו גרשתני, הרי זו בחזקת אשת איש גמורה, מפני שהעדים סומכים אותה ואפשר שתעיז פניה. לפיכך, אם נשאת, תצא והולד ממזר. במה דברים אמורים, כשאמרו: עכשו נתגרשה, שהרי אומרים לה: אם אמת הדבר הוציאי גטך, אבל אם אמרו העדים: מכמה ימים נתגרשה, יש לומר אבד הגט, והואיל והיא אומרת: גרושה אני בודאי, ושנים עדים מעידים לה, אף על פי שהשנים מכחישין אותם, אם נשאת לאחד מעדיה, לא תצא, שהרי היא ובעלה יודעים בודאי שהיא מתרת, וחזקה היא שאין מקלקלים עצמם. אבל אם נשאת לאחר, הואיל והדבר אצלו ספק, וכן אם אמרה: איני יודעת, תצא, והולד ספק ממזר. אבל כל היכא דליכא הכחשה, אלא שנים אומרים: נתגרשה עכשו, ואמרינן לה: אחזינן גטך, ואמרה: נאבד או נקרע, לא חישינן לה: