שולחן ערוך

סעיף ז :
אם יש עדים שהיתה אשת איש, אינה נאמנת לומר: גרושה אני, ואם נשאת, תצא. ואפלו אם נשאת קדם שבאו העדים שהעידו שהיתה אשת איש. אבל חוששין לדבריה ופסולה לכהנה לעולם; ואם מת, חולצת ולא מתיבמת.
הגה:
באו עדים ואמרו: שמענו שהיא מגרשת, אין זה עדות להוציא מחזקתה, עד שיעידו שהיא גרושה (ריב"ש סימן תק"ד). אבל אם אין עדים שהיא אשת איש, רק אומרים: שמענו שנתקדשה ונתגרשה, דינו כקול בעלמא, וכדרך שנתבאר לעיל סי' מ"ו :