סעיף
י :
נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, יוציא ויתן כתבה או ישא אשה הראויה לילד. ואם לא רצה, כופין אותו עד שיוציא. ואם אמר: איני בועלה והריני שוכן עמה בפני עדים כדי שלא אתיחד עמה, בין שאמרה היא בין שאמר הוא, אין שומעין לו, אלא יוציא וישא אשה הראויה ללדת.
הגה:
יש אומרים דכל זה דלא הוליד כלל, אבל אם הוליד זרע קימא, אף על פי שלא קים עדין פריה ורביה, אין כופין להוציא (ריב"ש סימן ט"ו). ועין לעיל סימן א' דבזמן הזה אין נוהגין לכף כלל. ונאמן האיש לומר שיודע בעצמו שאינו מוליד, ואין כופין אותו לשא אשה (נ"י פרק הבא על יבמתו) :