שולחן ערוך

סעיף ב :
איזו היא קטנה שצריכה למאן, מבת שש שנים עד בת עשר בודקין אותה לפי יפי דעתה אם יודעת לשמר קדושיה, ושהם קדושין, לא שתשמר אותם כדרך שמשמרת האגוז והתמרה וכיוצא בהם, הרי זו צריכה מאון. ואם אינה יודעת לשמר קדושיה, אינה צריכה למאן, אלא הולכת לבית אמה כאלו לא נתקדשה מעולם. ופחותה מבת שש, אפלו היא נבונת לחש ביותר ויודעת לשמר, אינה צריכה מאון. ויתרה על בת עשר, אפלו סכלה ביותר, צריכה מאון.
הגה:
ויש אומרים דכל זה כשנשאת לדעת אחיה ואמה, אבל אם נשאת שלא לדעתן, אינה צריכה למאן (הגהות אלפסי פרק בית שמאי). ויש אומרים דאם הגיעה לפעוטות, צריכה למאן (בית יוסף בשם הריטב"א) :