סעיף
א :
המיבם את יבמתו, זוכה בנכסי המת ועומד במקומו לטל חלקו בנכסי אביהם. ואפלו גרשה אחר כך מיד (נ"י פרק החולץ), ובלבד שהיתה ראויה לו ליבם . ודוקא במחזק, כגון שמת אביהם ואחר כך מת אחיו קדם שחלקו; אבל לא בראוי, כגון אם מת אחיו ואחר כך אביהם. ואפלו במחזק, אינו נוטל אלא בגוף הנכסים, אבל אם השביחו הנכסים, אינו נוטל חלק אחיו באותו שבח, אפלו אם שבחו אחר יבום, קדם חלקה.
הגה:
יש אומרים דכל שמקרי ראוי גבי בכור, מקרי גם כן ראוי אצל יבם (ריב"ש ס' ת"ע). ויש אומרים דיבם נוטל במלוה ובשאר ראוי, רק שאינו נוטל בראוי של אביו, אם מת אחר אחיו (מהרי"ו סי' מ"א); והסברא ראשונה נראה עקר :