סעיף
א :
היבמה הולכת אחר היבם במקום שהוא שם, ובית דין נותנים לו עצה ההוגנת לשניהם, אם ליבם או לחלץ.
הגה:
ודוקא שהיבם במקום דירתו, והוא במקום בית דין; אבל אם הלך למקום אחר, אין כופין היבמה לילך אחריו (נ"י סוף פרק זה בורר). וכן אם הוא דר בין הכותים או בין הדיוטות שאין יודעין סדר חליצה, אין לדינין לילך אחריו, אלא כופין אותו לילך למקום ועד, ויפטר יבמתו (הגהות אלפסי פ' מצות חליצה) :