שולחן ערוך

סעיף ט :
במה דברים אמורים שביאת שוגג קנה, ביבמתו שנפלה לו מן הנשואין. אבל אם נפלה לו מהארוסין, יש אומרים שלא קנה ליורשה ולטמא לה ולהפר נדריה, ויש מי שאומר דהוא הדין להעראה.
הגה:
יש אומרים שהבא על יבמתו צריך לברך: "אשר קדשנו במצותיו וצונו על (ביאת) [בעילת] יבמה" (טור בשם העטור) :