סעיף
א :
מי שהיה נשוי יתומה קטנה שהשיאוה אחיה ואמה, שאין קדושיה רק מדרבנן, וחרשת, ומת, ונפלו לפני אחיו ליבום, אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה. וכיצד תקנתם, מלמדין הקטנה שתמאן בו, וכונס את החרשת. ואם רצה לגרשה, כותב לה גט אחר שיבא עליה, ומתרת לזר: