שולחן ערוך

סעיף ג :
סריס אדם (פרוש, שנסתרס ונחתך בידי אדם), שהיה לו שעת הכשר, חולצין לאשתו או מיבמין, והוא חולץ ואינו מיבם, מפני שפסול לבא בקהל. ואם עבר ובא עליה, קנה, ומוציא בגט.
הגה:
ואם היה יבמתו גירת או שאר אשה המתרת לפצוע דכא, מתר ליבמה (נ"י פ' הערל) :