שולחן ערוך

היתה אחת מהן אסורה לזה משום ערוה, והשניה אסורה לשני משום ערוה, האסורה לזה מתרת לזה, שכל אחד אין זקוקה לו אלא אחת. אבל אם אין אסורות עליהם אלא באסור לאו או עשה, לא נדחית הזיקה מהם, וחולצות ולא מתיבמות: