סעיף
ח :
שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית, גרש אחד מבעלי אחיות אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש, ומת, מתרת לאח הנשאר. אבל אם מת נשוי נכרית קדם שגרש אחד מבעלי אחיות את אשתו, אפלו אם לא כנס נכרית ומת, אסורה לאח הנשאר, מפני שהיתה צרת ערוה בזקה, אפלו אם גרש הערוה קדם שמת. והוא הדין אם היה נשוי נכרית, ויש לו בנים, אסורה לו משום זקת אשת אחיו שיש לו בנים (הגהות אלפסי פ' ד' אחין) . אבל אם כנס בעל (האחיות) [האחות] את הנכרית, וגרש הערוה, ומת, לא שנא גרש קדם שכנס הערוה, לא שנא אחר כך, מתרת הנכרית לאח הנשאר: