סעיף
ב :
אונס ומפתה, דנין אותה בשלשה דינים, ובלבד שיהיו סמוכים בארץ ישראל. והאדנא שאין סמוכים, מנדין אותו עד שיפיס את חברו; וכד יהיב לה שעור מאי דחזי למיהב, שרינן לה.
הגה:
והבת, כל זמן שהיא ברשות אביה, הכל לאביה (גם זה שם). ועין בטור סימן זה שהאריך בדינים אלו, והרב המחבר קצר בהם, שאינם שכיחין :