סעיף
ג :
קטנה שהשיאה אביה וזנתה לרצונה, יש מי שאומר, שאסורה לבעלה. לפיכך מקנאין לה, כדי להפסידה כתבתה. ויש מי שאומר, שאינו נאסרת על בעלה, אלא אם כן הוא כהן.
הגה:
גדולה שזנתה בשוגג, שסברה שבעלה הוא, והוא אחר, מתרת לבעלה ישראל (הרמב"ם פכ"ד דאשות). אבל זנתה שסברה שמתר לזנות, הוי כמזידה ואסורה לבעלה ישראל (מהרי"ק שרש קס"ז). אשה שנתיחדה עם אנשים בדרך, ובאה ואמרה: נתיחדתי ונאנסתי, יש אומרים דנאמנת, במגו דאמרה: לא נבעלתי, ויש אומרים דאבדה מגו שלה, הואיל ונתיחדה שלא כדין (שני הדעות במרדכי פרק שני דכתבות) :