סעיף
ח :
בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טמאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתבה. ואם לאו, מתרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טמאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתבה.
הגה:
ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא"י סי' רמ"ד) ועין לעיל סי' כ"ב :