שולחן ערוך

סעיף יד :
בא עד אחד והעיד שנטמאה מאותו שקנא לה, תצא בלא כתבה. אפלו אם עד הטמאה הוא אחד מעדי הסתירה, ואפלו עבד או שפחה או אשה או קרוב, כשר לעדות: