סעיף
ב :
השוכר עידי שקר להוציא מנה מראובן לשמעון פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים:
הגה:
ודוקא שלא היה חייב לו, אבל אם היה חייב לו רק שאלו העדים הם שקרים -- פטור מדיני שמים אבל עובר על מדבר שקר תרחק (נ"י פ' הכונס בשם הרא"ש). וכן אם לא שכרן אלא פיתה אותן בדברים שיעידו שקר (תוס' פ' הנ"ל). וכל זה בשוכר עדות שקר לחבריה והוא אינו מודה, אבל אם שכר עדות שקר לעצמו והוציא ממון שלא כדין או שהבעל דין מודה (שם בש"ס) -- חייב להחזיר להוציא הגזילה מתחת ידו (ב"י). ואם הוא אמר שהוא כדין והעדים מודים שהעידו שקר -- העדים חייבים לשלם (נ"י בשם הרא"ה) כדלעיל סי' כ"ט סעיף ב' וכדלקמן סי' ל"ח :