בתוכחתו לפני חרבן הבית הראשון ל"א, מנסח הנביא ירמיהו כתב אישום המוכיח אותנו קשות, ואף על פי כן לא הקשבנו. למעלה מחמש מאות שנה נדרשו כדי שבעקבות החורבן השני נתחיל להפנים את טעויותינו, ומאז, וזה כבר אלפיים שנה, הבנו שעלינו להפוך את דבריו לקו מנחה את דרכינו הצבוריות אם רצוננו להיכתב בספר החיים לנצח, ולכן, לקראת יום זכרון של חורבנות אלה, אנו מדקלמים תוכחה זו על מנת לחרוט בתודעתנו את התודעה הנכונה החייבת להיות מבטאת את זהותנו הפנימית. בתוכחתו הקשה מבליט היטב הנביא את הכשלונות שאיפיינו את ההנהגה הלאומית אז, והביאו בסופו של דבר לכל סבלותינו:
'הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם יְלִיד בַּיִת הוּא מַדּוּעַ הָיָה לָבַז: עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קוֹלָם וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב: גַּם בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס יִרְעוּךְ קָדְקֹד: הֲלוֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ עָזְבֵךְ אֶת ה' אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ: וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר:' (ירמיהו ב).
המנהיגות הלאומית הפכה אז את עמנו ל'עבד' הכנוע בפני כל מעצמה, בטוחה הייתה שכניעה מבזה זו תציל את מדינתנו, את ארצנו ואת נחלתנו. בתחנונים פנינו להגנתה של מצרים הגדולה, אבל זו ידעה לרעות אותנו 'קדקד', קרי, הם שפכו דמינו ובזזו אותנו (כתרגום) ושברו אותנו (הרד"ק). לא הסתפקנו בפנייה למצרים, פנינו לאשור גם כן מבלי להבין שמהעמים לא נקבל ולא נזכה אף פעם לישועה, כי 'חסד לאומים חטאת', וכל עוד לא התמלא העולם דעה את ה', יחסים בין לאומיים ישארו נתונים לאינטרסים שפלים ולרגשות הסוערים של יצרי בני איש השפלים עוד יותר.
לאי הבנה זו, שורש אחד ויחיד היה: 'עָזְבֵךְ אֶת ה' א' וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם א' ה' צְבָאוֹת:', את אי הבנה הנוראה שה' הוא המנהיג עולמנו זה, וישועתנו תלויה בו, ורק בו.
שבנו כיום אל ארץ קודשנו בחסדי שמיים, אבל המנהיגים הלאומיים לא הכירו ביד ה' המנחילה ישועה זו, וכיון שכל בני תמותה מבינים שאין קיום בלי סיוע ותמיכה חיצונית, המירו כבודם בלא הועיל, והחלו להשתחוות לפני צרפת, ואח"כ לפני ארה"ב, ועתה גם לפני הקהילייה האירופאית. ואז מתעוררת שוב השאלה הכואבת: העבד ישראל פעם נוספת?!
מתפארים ראשי מדינתנו בעצמאותה – ואכן יש סיבה להתפאר בעצמאות זו שזיכה אותנו בה הקב"ה – אבל להתפארותם זו אין לדאבונינו כל כיסוי אמיתי. הם לא חדלים מלזחול לפני כל פריץ, וככל שהוא שפל יותר ואכזרי יותר הם נבהלים ממנו יותר, פונים אל רוסיה וארה"ב, אשור ומצרים החדשות, בתחנונים אין קץ, לאחד לשם 'שנור' ולשני לשם 'הגנה', ואינם מצליחים להבין שבאופן זה הם משחקים תפקיד של בובה בתיאטרון האבסורדי של עולמנו זה.
זמן רב תמהנו מדוע ראש ממשלתנו מעכב את החתימה על הסכם הסיוע מארה"ב. סנטור אוהד ישראל גילה את הסוד: תנאי הסיוע משעבדים את ישראל באופן מחפיר, וכובלים את ידיה בצורה מחפירה. הסיבה ברורה: הניתוק מהרעיון האלהי בהנהגת העם והמדינה (אם להשתמש בלשון הרב קוק זצ"ל) הביא לידי כך שמדינתנו לא מצליחה להפנים ש'חסד לאומים חטאת', ושחסד זה רק מעכב את גאולת ישראל, כפי שאמרו כל רבותינו. הנורא הוא עוד בעובדה שאין מדינת ישראל זקוקה לסיוע כספי זה המהווה רק שלושה אחוז אם בכלל של התקציב, והמשעבד אותה ל'תורם'. אפשר בהחלט לקצץ בדונם האדמה של 'הצמוד קרקע' בשלושה אחוז, לאכול שלושה אחוז בשר, סטייקים ויוגורט פחות, ונוכל לצאת לחופשי חינם! כנראה אלפיים שנות שעבוד הרגילו אותנו לעבדות מנטלית וחומרית, והד.נ.א. של רבים נפגע. הדבר התגלה אתמול במלא חומרתו, כאשר ה'פריץ' הצהיר לפני כל האומות (באו"ם), בחוצפה שאין כדוגמתה, בשנאה יצרית עיוורת, שהכיבוש 'לא יכול להימשך'. והוא, העומד בראש מדינה שהיא כל כולה כבושה מאינדיאנים שבעליה הנוכחים רצחו באכזריות, מעיז להטיף מוסר לעם ה' השב אל ארצו ואל נחלתו שנגזלה ונעשקה ממנו תוך שפיכות דמים נוראה על יד נוצרים וערבים!! אבל בדיוק כנגד עוול זה של נישולנו מנחלתנו צעק הנביא, והזהיר שזו תוצאה של היתלותנו במעצמות אלה, בהן תלינו כל תקוותינו: 'וַיָּשִׁיתוּ אַרְצוֹ לְשַׁמָּה עָרָיו נִצְּתוּ מִבְּלִי יֹשֵׁב'! הנה חטאת החסד מתגלה במלא מערומיה!! ועם ישראל כולו יוצא מושפל מזחילה לפני כסף וזהב הבעל של וושינגטון.
אולי הגיע העת שנוכל לומר מכל הלב 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת וגו' '. אז, בתפילותינו נוכל להמשיך לומר 'אם כבנים אם כעבדים' באמת ובתמים, כי אכן עבדים אנחנו, אך לא לבשר ודם, ולא ילידי בית, אלא עבדים לה' בלבד, עבדות מפוארת המעלה אותנו למדרגת בנים אתם לה' אלוקיכם', ואז בימים ההם יבוקש עוון ישראל ואיננו.
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה של רוממות רוח, שנה שלא יצטרכו עם ישראל זה לזה וכל שכן לעם אחר, כי לקודש אנו באים בארץ מולדתנו, ותשובתנו תהיה מקור עצמאותנו, ואז תתגשם תפילתנו בימי קודש אלה: 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך', ואז גם 'יתקדש שמך על ישראל עמך'.
הרב ד"ר אליהו רחמים זייני
ראש ישיבת 'אור וישועה' -חיפה
