מאמרים

וזה המקור:
שם ומשפחה
השם המקורי של משפחתנו הוא ג'ייני הנגזר משם העיר ג'ייאן שבספרד, ונהפך תחת השלטון הצרפתי ל'זייני'. הקב"ה זיכה אותנו בילדים הי"ו (ציון מספרם אינו תואם ההלכה). התחלתי את דרכי במחלקה למתמטיקה שבטכניון בשנת 70'. בשנת 80' הפכתי גם לרב הטכניון, תפקידים שנמשכו עד פרישתי לגמלאות. בשנת 01' הקמתי את ישיבת ההסדר שבחיפה, ואני עומד בראשה, ומשמש כרב הקהילה שהחלה להתגבש עוד בהיותי רב הטכניון.
 
וקראת לשבת עונג.
על שאלה כזו, רב (שחלק לא מבוטל מפעילותו הקהילתית מתרכזת בשבת) נדרש לחבר ספר, לא פחות. עבור הקורא אומר: אני עסוק כל השבת בתפילה ובמתן שיעורים, משום שהשבת ניתנה למנוחה ליהודים, לא לרבנים. על כל פנים, מדובר בשקיעה ככל שביכולתנו, בעיונים רוחניים, בשמחת קיום "וקראת לשבת עונג" ובהתענגות על ה'.
 
הדף היומי.
אינני יודע מהו דף יומי, אלא מה הם מאות דפים מתוך עשרות ספרים, ספרי קודש בעיקר, אך גם ספרים מכל תחום שבעולם שיוכל להוסיף בנו דעת, הבנת מעשה בראשית, הבנת השגחת ה' בעולם, הבנת התגלות ה' בעולם, לא במובן הגליאני נכרי, אלא במובן יהודי אמיתי, בדרכיהם של גדולי המקובלים לדורותיהם, הנותנים לנו מבט טהור על מכלול ההיסטוריה מתוך מקורה העליון, ולא רק מתוך ניתוח אנושי ארצי צר ומצומצם. כך גם כל ספר הגות או מדע ממנו ניתן לדלות דבר חכמה, או שנדרש להכירו על מנת להשיב לאפיקורסים למיניהם, בכדי לצייד את הצעירים בדעת.
 
כה עשו חכמינו.
רב שאינו מעריך את כל חכמי ישראל לדורותיהם, ספק אם הוא יכול להיקרא רב. ולכן אנו מעריכים את כל גדולי רבותינו לדורותיהם. גדול, נקרא חכם שעם ידיעותיו התורניות, שימש יומם ולילה רבנים שהנהיגו קהילות (ולא ראשי ישיבות גרידא), שהיו בעלי נסיון בכל תחומי החיים התורניים, שהיו בקיאים בכל ספרות ההלכה קודם כל ואח"כ בספרות ההגות, ושעסקו וטיפלו בכל בעיותיהם וצורכיהם הרוחניים והאנושיים של קהילותיהם. חכם משפיע על דורו ואינו מושפע ממנו, בעל השפעה על הדור הצעיר, והכל ברוח נאמנה לרוחם של חכמי העבר. יתירה מזו, יוודע מי גדול רק אחרי שיתברר שדבריו היו ונשארים תקפים ותורמים לדורות עולם.
 
ראשית חכמה.
כנצר למשפחת רבנים עשרות דורות, עיקר חינוכי ינק מהמשפחה בראש, ואח"כ מראש 'אוצר התורה' הגאון האדיר בתלמוד הרב שלמה אדהאן זצ"ל, אתו הייתי לומד ביחידות כעשרים שעות שבועיות, ומהרב פרופ' ב"ז בנדיקט זצ"ל, ועוד חכמים רבים שקשה למנותם.
 
ארצנו הקטנטונת.
כל ארבע אמות שבה חביבות עלי ביותר, כיון שכל רגב אדמה שבה שואב חיים וקדושה ממקור הקודש שבירושלים של מעלה ושל מטה.
 
מקדש מעט.
בעבר הייתי מתפלל בטכניון בעיקר, אך עתה בבתי הכנסת שהקמנו בישיבה: אשכנזי, ספרדי ותימני. בטכניון הושם הדגש על חיזוק הרוחניות אצל הסטודנטים, בדאגה שהאווירה המחקרית החומרית לא תטשטש את שלהבת הנשמה היהודית. שילוב בין תפילה לשיעורים המראים לציבור כיצד התורה מתמודדת עם כל האתגרים הרוחניים של הדור וידה על העליונה. שם התפילה היוותה שיא החיבור בין רוח לחומר. כיום בישיבה, אנשי סגל בכירים לצד יהודים פשוטים יותר, מכל קצווי תבל חיים באהבה וחיבה עם הקודש וביניהם.
 
צמיחת גאולתנו
תפקידו של הציבור שלנו (שצריך להבין מה פירוש להיות ציוני ומהו להיות דתי), אף אם הוא שכח זאת, הוא התפקיד שהראי"ה קוק זצ"ל קבע: "להיות בישראל, מה שישראל בעמים" - ממלכת כהנים פנימית!
 
הניגון שבלב
כל הפיוטים אהובים עלי, בתנאי שהם מלווים בשירה הנובעת מהלב, ומעוררת את הלבבות. גם מילים נשגבות, זקוקות לשירה המעטרת אותם.
 
מהפכה של שמחה
אנו עוסקים בהוצאה לאור של ספריהם של כל מיני גדולים שבישראל, שיוכלו לתרום לחזרת התורה לאיתנה אחרי אלפיים שנות גלות. גלות שפגעה בהבנת התורה, לא פחות ממה שפגעה בגופינו. מתוך כך אני עוסק במפעלים הלכתיים ותלמודיים שראו ושיראו אור בע"ה בקרוב, בעיקר בספרות אותה תקופה ש"נקברה חיה", תקופת הגאונים, משום שהיא מחייבת את האדם לחשוב באופן ישר, מה שכנראה קשה לרבים בדורות האחרונים.
כמו כן, ספרים שיוכלו להביא לידיעת הצבור הנכסף לחיי רוח, להכיר את מהות עמנו. לשם כך תרגמתי לא מעט מדברי מניטו החיוניים לדורנו, כאשר הם נמסרים בדייקנות ונאמנות למקור. כמו דברים שכתבו הרב בן אמוזג ופרופ' לוינס, הנותנים מבט מרחיב על התורה.