פרשת דברים/ חומש הראי"ה דברים עמ' 17-19(מתוך חבש פאר ואגרות הראי"ה)
ארץ ישראל - התעלות רוחנית מתוך שלמות החומר
מאמר מאת הרב חיים אסבן יצ"ו, ר"מ הלכה בישיבה
פרשת המרגלים המופיעה בפרשתנו בפרק א' פסוקים כב' –מ"ו נאמרה כבר בספר במדבר פרק יג-יד, והפרשנים עמדו על ההבדל בסיפור הדברים. דבר משותף שבשני המקומות מצויין שהמרגלים הביאו מפירות הארץ. בבמדבר פסוקים כג-ל "ויבואו עד נחל אשכול...", ונראה שבזה טמונה עיקר טענתם, וכנגד טענה זו אומרים כלב ויהושע ''טובה הארץ מאד מאד'' וכן בספר דברים פרק א' פס' כ"ה: "וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ; וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר, וַיֹּאמְרוּ, טוֹבָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ד' אֱ-לֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ". רש"י בספר במדבר י"ג מבאר את כוונת מעשיהם של המרגלים בהבאת פירות הארץ שכשם שפרותיה משונים כך עמה משונה, ולהדגיש שהארץ אינה נורמלית ואינה מתאימה לנו. וכנגדם כלב ויהושע אמרו 'עלו נעלה', 'טובה הארץ מאד מאד'. המחלוקת בין המרגלים לכלב ויהושע אינה במציאות, ברור שהפירות היו ענקיים, אלא המחלקות היתה איך מסתכלים על המצב הזה. המרגלים הסיקו שהארץ בעלת תופעות משונות ולכן לא מתאימה לנו, אולם כלב ויהושע בחנו את המציאות הזו בצורה שונה.
בספר דברים בתיאור מעשה המרגלים בפסוק כ"ה שהבאנו לעיל רש"י מציין שיהושע וכלב "אמרו טובתה". בפסוק הזה לשיטת רש"י יש צירוף של טענת המרגלים (ויביאו מפירות הארץ) ותשובת הנגד(טובה הארץ) של יהושע וכלב.
מהי שורש המחלוקת ביחס לפירות הארץ?
הראי"ה קוק בספר חבש פאר נ"ב, מבאר שמחלוקתם היתה בתפיסה רוחנית שונה. המרגלים הבינו שתכלית ישראל היא לעבוד את ה', "כי עיקר תכליתם לעבוד את ה' ולזה דרושה הגברת השכל, ולפי טבע הארץ תתגבר התאווה". המרגלים חששו שהשפע החומרי הקיים בארץ הקודש עלול להטות את העם מהמגמה העיקרית – חיבור לחומר הוא סכנה. אולם הם טעו בהבנת מעלת ארץ ישראל. "והנה מעלת ארץ ישראל שיעלו בה ישראל לעבודה רמה כ"כ עד שכל מה שיתווסף להם ברכה בענייני העולם כן יוסיפו כבוד בנפשם ורוממות מעלה וקדושת אמונה באהבת ה' באמת". הרב ממשיך ומבאר שלכן התורה מזכירה ייעודים וטובות העולם הזה, מתוך הבנה שאין פחיתות בשלמות החומר ואדרבה מעלה היא כשאדם במעלה רוחנית גבוהה זה מסייע בידו לרומם את ענייני הקדושה, וכדי למנוע סכנה זו הקדים הקב"ה את מצוות תפילין לכניסתם לארץ, לומר לנו שעל ידי מצווה זו נלמד להשליט את השכל על החומר, ואז החומר יסייע לצד הרוחני, ויעצים אותו. בניגוד למרגלים, יהושע וכלב האמינו שניתן להתמודד עם סכנה זו.
באגרות הראי"ה ח"א קי"ב מסביר הרב את טובתה של הארץ לא רק מבחינה גשמית – 'ארץ זבת חלב ודבש', אלא גם טובתה מבחינה רוחנית, השפעת לימוד התורה בארץ גדולה לאין ערוך מאשר בחו"ל.
"ואל זה אנחנו צריכים לשאוף. יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחוכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דבה על הארץ, בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה, והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות כולם, מצידנו, להביע אף חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה ומהדורת אור תורתה ועילוי אור חוכמתה ורוח הקודש המתנוסס בקרבה. מובן שבכל דבר שבקדושה, וכמו כן בחול, ישנן מעלות ומדרגות. אבל זה המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בארץ ישראל לתלמידי חכמים מבקשי ה', איננו נמצא כלל בחוץ לארץ, ואנכי הנני בזה יודע ועד, כפי קטני."
תורת ארץ ישראל בונה את האדם בצורה שונה. היא פונה גם אל הרגש ויש שפע של רוח הקודש. התורה מתגלה בצורה יותר מוארת. נפש האדם יותר בנויה. עובדה המאפשרת להתמודד עם החיים. נקודה זו לא היתה ברורה למרגלים, ולכן חששו מסכנת הארץ מבחינה חומרית, ויהושע וכלב לא חששו מהשפעה זו, כיון שטובה הארץ מאד מאד.
לאור ביאורו המעמיק של הראי"ה זצ"ל תיקון חטא המרגלים אינו רק בהגברת החיבה לארץ, אלא יש צורך גם בהעמקת והבנת יחוד תורת א"י, להעמיק את ההבנה שהתורה בא"י מתגלה באופן חי ועמוק יותר.
