שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרעג
    שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה
סעיף א :
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואע"פ שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות:
הגה:
ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי"ל) ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי ונוהגין במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורן צלול כמו שמן.
ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת
הגה:
אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצותו (תשובת הרשב"א סי' ק"ע) . לפי שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת בין בחול ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה אסור ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה
ונוהגים להדליק נר נוסף כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה:
הגה:
ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף רק מניח אצלן השמש שבו מדליק הנרות והוא עדיף טפי ויש לעשותו יותר ארוך משאר נרות שאם בא להשתמש ישתמש לאותו נר (מרדכי)
אם נתערב נר חנוכה האסור בהנאה בשאר נרות אפילו אחד באלף לא בטיל דהוי דבר של מנין (ת"ה סי' ק"ג) אלא ידליק מן התערובות כל כך שבודאי נר של היתר דולק עם נר של איסור ואז מותר להשתמש אצלן (ד"ע) :
עץ אר"ז

א. אמרו חז"ל שכל השמנים שפסולים להדלקת נר שבת כשרים להדלקת נר חנוכה, מפני שהסיבה שלא מדליקים בהם נר שבת היא מפני שהאש לא נתפסת בהם כמו שצריך, ולכן הנר עלול לכבות לפני סעודת שבת. או לחילופין האדם עלול לשכוח, ולהזיז את הנר כדי שהאש לא תכבה ויעבור על איסור. אך בנר חנוכה, אין חשש זה מכיון שאסור להשתמש באור של נרות חנוכה, וגם "הדלקה עושה מצוה", כלומר: אם הדליק האדם את הנרות כבר יצא ידי חובה, אף אם כבו בהמשך (לפני שדלקו חצי שעה).

אף על פי כן, אין זה מתייחס לכל השמנים שנפסלו להדלקת נר שבת, אלא רק לאלו שהסיבה היא זו שהזכרנו. אבל יש שמנים נוספים שאין להדליק בהם מסיבות אחרות: נפט, בגלל שהריח שלו רע, ויש בכך זלזול במצווה. וחומרים דליקים כגון בנזין, בגלל הסכנה.

ומכל מקום גם לספרדים מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית, שבו היו מדליקים בבית המקדש, וכפי שכתב הרמ"א.

ב. לכתחילה עדיף שלא להדליק בנרות של שעוה, כיון שיש חלק מהפוסקים שפסלו זאת.

ג. מה שכתב הרמ"א שמותר להדליק בשבת של חנוכה, בנרות שאסור להדליק בהם בשבת, רק אם שם שמן בנר כדי מצוותו, הוא לשיטתו ולשיטת השו"ע שאם נשאר שמן בנר מותר ליהנות בו לאחר מכן. אבל לפי מה שכתבנו שיש להמנע מכך, מותר גם אם שם שמן יותר מכדי המצוה.

ד. נחלקו חכמי ישראל האם מותר להשתמש בנר חנוכה לשימוש של מצוה או לא, כלומר האם ביזוי מצוה הוא רק בשימוש של חול או אפילו שימוש של מצוה ושל קודש מהווה זלזול כלשהו במעלת המצוה. ואע"פ שרבים רבים מגדולי ישראל הקדמונים התירו זאת, למעשה אין להשתמש בנר חנוכה למצוה אחרת, ואפילו שימוש באור הנרות (ולא בנרות עצמם) יש להמנע ממנו.

ה. הספרדים נהגו להדליק נר נוסף כדברי השו"ע, ומניחים אותו באופן שיהיה ניכר שהוא הנר הנוסף. והאשכנזים נהגו כדעת הרמ"א להניח את הנר שהדליקו בו לצד הנרות, באופן שיהיה ניכר שהוא השמש. אבל מכל מקום בימינו שאין מסתמכים על אור נרות, אין חובה להדליק נר נוסף. ואף על פי כן אין להשתמש לאור הנר הנוסף, שהרי לא ניכר שהוא משתמש לאורו ולא לאור שאר הנרות, כיון שהוא נמצא בסמוך אליהם.

ו. מה שכתב הרמ"א שאם התערב נר חנוכה בנרות אחרים אינו בטל – מדובר במקרה בו כמה אנשים הדליקו נרות בלי חנוכיה, והתערבו שני שמשים בנר חנוכה. ולכן כתב הרמ"א שאינו בטל, כיון שזה דבר שבמנין.

ולפי זה הוסיף עוד הרמ"א לאסור נר שהודלק בחנוכיה וכבה לפני שעברה חצי שעה מהשקיעה, והתערב בנרות אחרים, אלא אם יש ודאי נר של היתר ואז מותר להשתמש באור הנרות, כמו שמותר להשתמש לאור השמש. אבל רבים מהאחרונים דחו את דבריו, שדוקא בשמש שהוא עומד באופן נפרד מותר להשתמש בו, אבל אם הוא יחד עם שאר הנרות אסור (כמבואר בסימן תרעה סעיף א). אבל לאחר חנוכה, נר כזה מתבטל ברוב. ואפילו אם התערב בשני נרות אחרים – מותר.