שני פירושים נאמרו ע"י חכמי ישראל למלה 'פרפרת': א. הפירוש המופיע בשולחן ערוך (עיין לעיל סימן קסח סעיף י). ב. מיני אוכל שנאכלים בסעודה, הנקראים בלשון חז"ל 'לפתן' (ואין זה קשור למה שנקרא בעברית המודרנית בטעות לפתן).
ולשני הפירושים, מי שברך "המוציא" על לחם - אינו צריך לברך על מאכלים שהם חלק מהסעודה, ובין השאר אינו צריך לברך על מאכל העשוי מפירורי לחם דבוקים. אבל אם בירך על מאכלים אלה, אין זה פוטר אותו מלברך על הלחם. ולכן גם אם בירך על קניידלך "בורא מיני מזונות", אין זה פוטר אותו מלברך "המוציא" על לחם או מצה.
ולפירוש הראשון, כיון שמדובר במאכל שברכתו מזונות, הרי הוא פוטר 'מעשה קדירה'. כלומר מאכלים מבושלים שברכתם "בורא מיני מזונות". כגון: דייסת סולת או שיבולת שועל, קוסקוס ואורז (לעניין ברכת האורז עיין בסימן רח סעיף ז). וכן להיפך: ברכה על מאכלים שהם 'מעשה קדירה', פוטרת מברכה מאכל העשוי מפירורי לחם הדבוקים במרק או דבש.
ואף על פי שישנם פירושים שונים, אין מחלוקת בהלכה בדינים אלה.