סעיף
א :
צריך לתקוע מעומד.
הגה:
ונוהגין לתקוע על הבימה במקום שקורין.עץ אר"ז
א. דין זה נאמר לגבי התוקע בלבד, וכן לגבי הסומכים (שהם בדרך כלל הרב והש"ץ), אך שאר הציבור צריך להיות יושב בתקיעות שלפני מוסף. שכך אמרו חז"ל (ראש השנה טז.): "למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן". ואמנם בדורות האחרונים החלו האשכנזים לעמוד בתקיעת שופר. ומנהג זה השתרבב ככל הנראה ממה שנאמר במדרש שיש לברך על תקיעת השופר בעמידה, ולכן החלו לעמוד בברכה, ומשם המשיכו לעמוד בשעת התקיעה. אך כל זה טעות. שעל המברך נאמר שצריך לעמוד, ולא על כל הציבור. ואף על פי כן, אין לעורר מחלוקת בבית הכנסת, וכל שכן בראש השנה. ועיין מה שכתב אאמו"ר שליט"א באריכות על זה (עץ ארז ח"ד עמ' 150 ואילך). אך בעת האחרונה יש מי שרוצה להכניס טעות זו גם לספרדים שלא נהגו כך, ויש למחות על זה.
ב. התוקע לעצמו ביחיד, יעמוד ויתקע.