סעיף
א :
מקום השחיטה בצואר בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה, והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות, והיינו שייר בחיטי, והוא שבסוף הקנה למעלה יש בתוך טבעת הגדולה כמו שני גרגרים מגוף שחוסי (פירוש, תרגום "בדל אזן" – "הסחוס דבאודן", כלומר הקשה שבאוזן), ונקראים חיטי. ואם שחט בתוך החיטין ושייר מהם כל שהוא למעלה, כשרה, שהרי שחט משיפוי כובע ולמטה. ואם לא שייר מהם כלום אלא שחט למעלה מהם, הרי זה מוגרמת (פירוש הגרמה, הכרעת הסכין חוץ למקום שחיטה לצד הראש או לצד הגוף) ופסולה.
הגה:
(ולכתחילה ישחוט למטה מטבעת הגדולה) (מדרכי פרק אלו טריפות ומהרי"ו הלכות שחיטה, ועיין ס"ק א') . ושיעורו למטה עד ראש כנף האונא כשנופחין אותה ועולה למעלה עד מקום שמגיע ראשה בקנה, אז הוא המקום בעצמו שהיתה נוגעת כשהיתה חיה הבהמה והיתה רועה כדרכה כשתמשוך צוארה לרעות בלי שתאנוס עצמה למשוך צוארה ביותר. (ובעוף למטה בקנה כמו בוושט) (ר"ן בשם הרא"ה) (עיין ס"ק ד' כל הסעיף) :