סעיף
ה :
נמצאת נקובה במקום שיש לתלות שנעשה אחר שחיטה כגון שהעביר הטבח ידו בכח או שתלשה בכח או שלקחה זאב והחזירה נקובה -- תלינן להקל וכשרה. ואפילו יש נקבים הרבה שלא במקום שיניו תלינן כולהו בזאב:
הגה:
ולא תלינן ביד הטבח אלא אם הנקב משוך שדרכו להיות מכח הטבח אבל אם הוא עגול (בד"י בשם מהרי"'ל ומהר"י מולין) -- לא תלינן בטבח כי אין דרכו להיות עגול. וכל נקב שהוא פתוח (הגהות מרדכי פ"ק דחולין) או שהושחר או אדום סביב הנקב (ב"י בשם מ"כ) ואפילו הוא רק אדום סביב הצלעות נגד הנקב -- טריפה ולא תלינן בשום דבר, דבודאי מחיים נעשה. אם נמצאו עליה תולעים שנקבוה ואין ידוע אם נקבוה קודם שחיטה או אחר שחיטה -- כשרה. ואם אין מקום לתלות והדבר ספק אם ניקבה מחיים, עושים נקב אחר ומקרבין אצלו, אם הם דומים -- כשרה. שכמו שזה נעשה אחר שחיטה כן נעשה הראשון. ואם אינם דומים -- טריפה. ואין מדמין מריאה של בהמה דקה לריאה של בהמה גסה אלא מדקה לדקה ומגסה לגסה (רי"ף ורמב"ם ורשב"א ותוספות והגה"מ בשם ר"ח):
הגה:
וי"א דאין מקיפין מבהמה זו לבהמה אחרת (רש"י ובה"ג ורא"ש וטור (ואגודה) וסמ"ג ור"ן ור' ירוחם הביאו דעת רש"י בסוף). ואפילו בבהמה אחת אין מקיפין אלא מגסה לגסה דהיינו מאומא לאומה או מדקה לדקה דהיינו מאונה לאונה. מיהו בזמן הזה אין אנו בקיאין ואין לסמוך אהקפה כלל להכשיר (כל בו בשם הגאונים) (ומהרי"ל ושאר אחרונים):