סעיף
יא :
הגה:
ויש אוסרים אותה חתיכה אפילו בדאיכא ששים נגד החתיכה (טור בשם י"א והגהות מיימוני בשם סמ"ק והגהות ש"ד וארוך ומהר"י ומרדכי בשם ראב"ן). והכי נהוג אם לא לצורך כגון לכבוד שבת או לכבוד אורחים דאז יש לסמוך אדברי המקילין (ב"י בשם א"ח וד"ע עד"מ). ואם נמלחה חתיכה ולא נמלחה כראוי -- דינה כאילו לא נמלחה כלל. וכן בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה, אף אם נמלח, דינו כאילו לא נמלח ואם נתבשל צריך ששים כנגדו (או"ה).
עץ אר"ז
כתב השו"ע שבשר שהתבשל בלי שנמלח, צריך לבטל את כולו בשישים, שאין אנו יודעים כמה דם יצא ממנו. ואם יש שישים – גם הבשר עצמו מותר. אבל הרמ"א כתב שהבשר יישאר בכל מקרה אסור. והאשכנזים נוהגים כרמ"א. ואם אין שישים – הכל אסור.
אולם בדיעבד אם שמו את הבשר בתוך מים רותחים או בשמן רותח ששמרו על הרתיחה גם אחרי הכנסת הבשר, יש להתיר הכל גם כשאין פי שישים מהבשר. ואם לא נשארו המים רותחים יש לשאול רב כיצד לנהוג.