שולחן ערוך

במה דברים אמורים, במולח בשר עם בשר. ואפילו בשר שור עם בשר גדיים וטלאים. ואפילו עם עופות שאי אפשר להם לגמור כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט את דמו.
ומכל מקום נוהגין להחמיר לכתחלה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה -- מהפכין אותה שיזוב הדם. אבל בדיעבד אין לחוש (א"ו הארוך)     חתיכה שמלח אותה ב' פעמים -- מותרת, ולא חיישינן שמלח השני מבליע הדם הנשאר ממליחה הראשונה (פסקי מהרא"י סימן סז)
אבל בשר עם דגים -- אפילו בשר עופות עם דגים -- אסור למלוח, לפי שהדגים פולטים כל צירן קודם שיפלוט העוף את דמו. ואם עבר ומלחן יחד -- העופות מותרין אבל הדגים צריך ליטול מהם כדי קליפה. ואם לא ניטלו קשקשיהם כשנמלחו -- מותרים.
ויש אוסרין כל הדגים (ארוך כלל י"ג) אם אין ששים נגד העופות, דאנו משערין במליחה בששים. והכי נהוג. ודוקא דלית בהו קשקשים דרפו קרמייהו ופלטי מיד. אבל אי אית בהו קשקשים -- מותרים, דאינן פולטים מיד ולא בלעי מן העופות (הרא"ש ושם). דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי; מידי דהוי אשני חתיכות שנמלחו יחד.