סעיף
ה :
בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק. תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה, אפילו אינו רבו מובהק, אלא אם כן יתן לו רבו רשות. ותלמיד חכם מופלג בדורו, אף על פי שלא למד ממנו כלום, חשוב כרבו ואינו צריך הסיבה. (ודווקא כשאוכלין על שולחן אחד, אבל אם אוכל על שולחן בפני עצמו צריך להסב) :
עץ אר"ז
בימינו כל בן וכל תלמיד חייב להסב, כיון שאין שום אב ושום רב המקפיד ומסרב לתת רשותלבנו או תלמידו להסב. אדרבא, הוא שמח ומתכבד בכך שבנו ותלמיד מקיים את ההלכה בצורה השלמה ביותר.