סעיף
ד :
אחר תוקע ולא שליח ציבור, כדי שלא יתבלבל. ואם הוא מובטח שחוזר לתפילתו, רשאי לתקוע.
הגה:
ודווקא תקיעות שעל סדר התפילה אסור לשליח ציבור לתקוע; אבל תקיעות שתוקעין מיושב, דהיינו קודם שמתפללין מוסף, מותר לשליח ציבור לתקוע (כל בו). ואם אין השליח ציבור תוקע מיושב, ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות, כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור (רמב"ם וא"ח). נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מילה במילה כדי שלא יטעה, ונכון הוא .עץ אר"ז
א. מה שאמר הרמ"א שאסור לש"ץ לתקוע, אינו מדוייק. שהרי מקור הדין הוא מדברי רב האיי גאון, והוא אמר במפורש שאין זה אסור, אלא שטוב יותר שהתוקע לא יהיה הש"ץ. אבל אם רק הש"ץ יודע לתקוע – ודאי שהוא תוקע.
ב. האשכנזים נוהגים להקריא את התקיעות לפני התוקע, ואין בזה הפסק כלל כיון שזה מעניין התקיעות.